מאחורי הקלעים של ריאיון עם ספורטאי

מבעד למסך, לראיין ספורטאי נראה קל: לשאול שאלות, לקבל תשובות, לפרסם את זה - וזהו. אבל בראיון טוב יש הרבה מעבר. כך תתכוננו לסוגי ראיונות שונים עם ספורטאים

אחד הדברים המהנים והמאתגרים שיש במקצוע של עיתונאים הוא לראיין ספורטאים אהובים ונערצים. עמוק בלב לכל כתב יש חיבה לשחקן מסוים, כמובן שבזמן העבודה הכתבים חייבים להיות ניטרליים ולשמש כשגרירים הכי טובים של עצמנו ושל מקום עבודתנו. 

יש מגוון ראיונות עם ספורטאים: כאלה שמתרחשים על הדשא מיד בסיום המשחק, כאלה שמצלמים בשקט אחרי שהקהל הולך ויש גם ריאיון אחד על אחד שתופס את הכותרת הראשית בעיתון או משובץ בתוכנית טלוויזיה.

מבעד למסך זה נראה קל, לשאול שאלות, לקבל תשובות, לפרסם את זה בגופי המדיה השונים ופה זה נגמר. אבל לא, זה הרבה מעבר לזה.

הכנות לפני ריאיון עם ספורטאי

מיד עם שריקת הסיום, על פניו זה נראה נחמד: הכתבים ניגשים למאמןֿ או לשחקן ושואלים אותם על מהלכים, מה עבד טוב ומה פחות. אבל הריאיון לא מתחיל ולא נגמר בזה. העבודה האמיתית מתחילה לפחות יומיים לפני השידור. מי שרוצה להיות בולט, חרוץ וכמובן לספק כותרת (מילים שהמרואיין אומר בדרך כלל) חייב להגיע מוכן לכל תרחיש.

לא רק התוצאה בסיום המשחקת משקפת את אופי הריאיון, לא רק משחק ספציפי קובע אם הריאיון יהיה טוב או לא, אלא השאלות עצמן וכמה הן מחדשות לצופה בבית. לקראת ריאיון תמיד צריך להגיע עם המון מידע ולהישאר מעודכנים לקראת השידור. דוגמאות לדברים שכדאי לדעת: מה קרה עם הקבוצה במשחקים האחרונים, מי פצוע, מי נגרע מהסגל ומה קורה בין המאמן לשחקן.

חייבים להיות מדויקים ובקיאים בכל מה שקשור לקבוצה, לשחקן, לחדר ההלבשה, למועדון ולסטטיסטיקה. בכדורסל הרוב מתבסס על הנתונים הסטטיסטים לעומת כדורגל, למרות שלאחרונה יש פריצת דרך בענף וגם בו מדברים על נתונים. והכי חשוב, להבין את המשחק בצורה חדה וטובה.

להתאים את הריאיון לרגשות של הספורטאי המרואיין

צריך לזכור שלעמוד מול ספורטאי שהרגע ניצח והוא מלא באופוריה זה לא כמו לעמוד ולראיין את הצד המפסיד. סביר להניח שברוב המקרים התפרצות הרגשות תגרום למילים לצאת בצורה יותר טבעית. מראיין טוב חייב לזהות מהר את הרגש ולהתאים את השאלות תוך כדי דיבור.

הטיפ הכי חשוב למראיין טוב הוא להקשיב למרואיין ולא רק לחכות לתור שלכם כדי לשאול את השאלה. מראיין טוב נמדד ביכולת שלו להקשיב ולפעול בהתאם – לא פחות מביכולת לשאול.

הרבה פעמים מראיינים מפספסים מידע בגלל שהם לא באמת מקשיבים למרואיינים, אלא רק מחכים לשאול בקצב את השאלות שיש להם בראש. כדי לראיין טוב קחו רגע, תמתינו ותקשיבו. אל תוותרו על ההמתנה וההקשבה. אף אחד לא יברח לכם בלי שתשאלו את מה שרציתם. 

אם נסתכל על הצד המפסיד, אז לא לכל שחקן יש רצון לעמוד מול מצלמה מיד בסיום המשחק. דמיינו את הסיטואציה: פרוז׳קטור שמופנה לפנים וכתב ששואל אותו עד כמה מאכזב המשחק היה. לפעמים יהיו שחקנים שיסתגרו ויגיבו בצורה שלנו תראה מאוד קלישאתית, ולפעמיים להט הרגע "יספק את הסחורה".

שימרו על קשר טוב עם המועדון

חובבי הענף פותחים את העיתונים או את האתרים השונים בבוקר שאחרי המשחק, קוראים סיכומים, מסקנות, פרשנות ובין היתר את המילים של השחקנים.

ברוב המקרים זה לא יהיה אותו אחד שדיבר ערב קודם. רבים תוהים האם השחקן קם מוקדם כדי לדבר לכלי התקשורת, אבל התשובה היא לא. בסיום, דובר הקבוצה בוחר מי יתראיין לכתבות של הבוקר למחרת.

כלומר, בערב המשחק יש שחקן אחד שיוצא לכל כלי התקשורת, בלייב. בוקר אחרי יש כתבות פולו-אפ. המרואיין של הבוקר הוא שחקן שלא דיבר עם כל כלי התקשורת אלא שחקן שנבחר במיוחד על ידי הדובר, לתת את הראיונות של הבוקר. למען הסר ספק, גם הראיונות שמתפרסמים בבוקר – התקיימו בערב שלפני.

כשהציטוטים של השחקנים דומים, אפשר להבין שאו שכל המראיינים היו באותו מקום יחד, או שכולם מצטטים את אותו ריאיון. אך לעיתים השחקן או המועדון מאפשרים לכתב לראיין לבד את השחקן, בלי נציגים מכלי תקשורת אחרים. כמובן שלהיות המראיין שזוכה לריאיון בלעדי מתבסס על קשרים שהעיתונאי צריך לרקום, ולבנות מערכת יחסים של אמון וחיבה. עיתונאים יכולים להשיג הרבה דברים לא מובנים מאליהם באמצעות מערכת יחסים שמבוססת על אמון וחיבה. כאן אתם נכנסים לתמונה, אם מישהו רוצה להיות מראיין טוב שלא כותב את המילים של כולם, חשוב לשמור על קשרים שיאפשרו את השיטה הזאת, לעיתים גם זאת תהיה החלטת מועדון שכולם ישאלו ביחד.

ראיון עם ספורטאית

איך לראיין ספורטאי אחד על אחד

בדרך כלל בסופי שבוע, לקראת משחק מיוחד, סיום עונה ומשחקי גביע, אנחנו נתקל בראיונות ארוכים עם דמות מוכרת או חשובה מעולם הספורט. לעיתים הריאיון מחולק לחלק א׳ ולחלק ב׳, ולעיתים נתקל ראיון מלא שמכיל בתוכו את כל התוכן. הריאיון יכול להיות מצולם לערוץ, מודפס על עיתון או זמין בדיגיטל, בסופו של דבר הריאיון יתקיים אחד על אחד מול עיתונאי.

לפני שבכלל כותבים שאלות, צריך את אישור המועדון והסכמת השחקן למהלך, אין דבר כזה פשוט להגיע לאימון, לשבת ולראיין שחקנים. ההיררכיה ברורה: קודם כל הקבוצה מאשרת, מיד לאחר מכן השחקן, ורק אז אפשר להתחיל להריץ את השאר.

תחילה, נדרש מכל מראיין להכין תחקיר מעמיק על המרואיין, גם אם נדמה שכבר יודעים עליו הכל. התחקיר חייב להיות כתוב. הוא צריך לכלול מספיק מידע על הקריירה, על נתונים סטטיסטים ועל המצב האישי. רק אחר כך ניגש לכתיבת השאלות. גם עיתונאים מנוסים מכינים מראש לפחות 20 שאלות לפני המפגש מול המרואיין, כדי לא לשכוח מה אנחנו רוצים לשאול. זה גם מציג את המראיינים באור הרבה יותר אחראי.

בראיונות כאלה ״שפותחים״ את הלב, חייבים להיות קשובים למילים של המרואיין, אם יש שאלה שאנחנו ממש רוצים לשאול נמתין לתשובה שנותנים לנו. רוב השאלות הטובות ביותר נקראות ״פולו אפ״, כלומר שאלה שנשאלת בהקשר לתשובה שקיבלנו מהמרואיין. לא חייבים בכל שלב להסתמך על הדף שהבאנו מהבית, אבל חשוב שהוא ילווה אותנו.

בכל ריאיון ולא משנה מול מי הוא, אנחנו חייבים לכבד את מי שיושב מולנו. גם אם נשאל שאלות חדות צריך לשים לב ולהבחין בין שאלה ישירה לבין שאלה שיכולה לשרוף לנו גשרים בלי שכמעט נשים לב.  

לסיכום

ריאיון טוב מצריך עבודת הכנה טובה: להיות בקיאים, להתכונן לפני המשחק, לעשות תחקיר מעמיק על כל פיסת מידע ולבוא מוכנים עם שאלות. אלה הסודות להצלחה.

מראיין טוב גם חייב להקשיב ולכבד את המרואיין שלו, לדעת להגיב לדברים שהוא אומר ולא רק לשלוף שאלות מהדף ("פולו אפ"). הכבוד יאפשר לא רק לא לשרוף גשרים, אלא גם להישאר בקשר טוב ונחוץ עם המועדון.

תוכן עניינים

לפרטים נוספים

עקבו אחרינו

פוסטים אחרונים

רוצים לשמוע עוד?

צרו קשר עכשיו בווטסאפ

עקבו אחרינו